פסק-דין בתיק ה"פ 000198/04

בתובענה זו מבוקש סעד הצהרתי שלפיו החלטת המשיבה 1 (להלן:- " המשיבה") בדבר זכיית המשיב 2 (להלן:- " המשיב") במכרז מס' 2/2002  שפרסמה המשיבה לאספקת שירותי ניקיון (להלן:- " המכרז", נספח "א" לתובענה) - בטלה ושיש להכריז על המבקשת כזוכה בו. תובענה זו היא פרק נוסף בסכסוך בין הצדדים, שעניינו העדפת הצעת המשיב על פני הצעת המבקשת.

1.          הרקע

(א)       בחודש דצמבר 2002 פרסמה המשיבה, שהיא חברה פרטית הנשלטת במלואה ע"י עיריית תל-אביב ומפעילה את מוזיאון תל-אביב לאומנות, את המכרז הנ"ל, ולאחר הגשת הצעות, הכריזה על המשיב, שהוא קבלן העוסק בתחום הניקיון, ומעניק למשיבה את השירותים נשוא המכרז זה למעלה מ-11 שנים, כעל זוכה. למבקשת,  שהיא חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון לרשויות ולגופים שונים, התברר כי הצעתה נפסלה בשל אי קיום תנאי סף של "נסיון מוכח".

(ב)       המבקשת לא השלימה עם התוצאה והגישה תובענה (ה"פ 287/03) (להלן:- " ההליך הקודם"), בטענה שפסילת ההצעה הייתה שלא כדין.

ביום 10.7.03 ניתן על-ידי פסק-דין ובו קיבלתי את התובענה (להלן:- " פסק הדין"), קבעתי שהצעת המבקשת עמדה בתנאי הסף, והחזרתי את הדיון לוועדת המכרזים של המשיבה כדי שתקיים דיון ענייני, אובייקטיבי ונטול פניות.

(ג)         לאחר שניתן פסק הדין, פנתה המשיבה לחלק מלקוחות המבקשת וביקשה מהם חוות דעת על עבודת המבקשת עבורם (תרשומות שיחה שבוצעו על ידי נציגי המשיבה צורפו כנספח "ה" לתובענה). משאלה ניתנו, קיימה ועדת המכרזים של המשיבה דיון בהשתתפות נציגי המבקשת, ביום 24.8.03 (הפרוטוקול צורף כנספח "ו" לתובענה), ודיון נוסף, ביום 23.11.03 (הפרוטוקול צורף כנספח "ז" לתובענה), ולאחריהם, נבחרה הצעת המשיב שוב כזוכה במכרז, חרף היותה יקרה יותר מהצעת המבקשת (הפרש של 30,600 ש"ח לשנה, המהווים 3% משווי ההצעה הזוכה).

זכייה זו מהווה את סלע המחלוקת בתובענה דנן.

(ד)       טרם התייחסות לטענות הצדדים אציין עובדה אחת שאינה שנויה במחלוקת ושמשליכה על כל ההתרחשויות בתיק זה: המתמודדים במכרז, דהיינו, המבקשת והמשיב, לא היו מתמודדים שווי דרגה לפני המשיבה.

המבקשת היא חברה לא מוכרת למשיבה, ואילו המשיב מוכר למשיבה היטב. המשיב מעניק למשיבה שירותי נקיון משך שנים רבות, עובר לפרסום המכרז.

כפי שעוד יובהר בהמשך, המשיבה היא לקוחתו היחידה של המשיב, והפסד במכרז מבחינתו, מהווה כריתת מטה לחמו. בעוד שלמבקשת יש מספר לא מבוטל של לקוחות, ומדובר אך במכרז אחד מבין מכרזים שונים בהם התמודדה.

            לעובדות האמורות אין כל חשיבות משפטית, אך אין כל ספק שהיה להן משקל במהלך הדברים אצל המשיבה.

2.          התובענה וטענות המבקשת

(א)       המבקשת טוענת, שהמשיבה עשתה כל שביכולתה כדי להביא לזכיית המשיב במכרז, ומצאה את הדרך להעדיף את הצעת המשיב על פני הצעתה, בניגוד לדיני המכרזים ולחובות החלות עליה מכוחם. המבקשת טוענת שוועדת המכרזים של המשיבה "רדפה אותה", בניסיון למצוא פגמים בהצעתה, שיאפשרו להכריז על הצעת המשיב כזוכה. בהקשר זה מפנה המבקשת להלכה הפסוקה, הקובעת שבהעדר סיבות מיוחדות על ועדת המכרזים לבחור בהצעה הזולה ביותר, ובנסיבות העניין - לא קיימות סיבות כאלה.

(ב)       המבקשת מתארת בתובענה את מעשי המשיבה שיש בהם, לטענתה, כדי להוות פעולות שנועדו ליצור, יש מאין, תשתית המבססת סיבות מיוחדות להעדיף את הצעת המשיב, למרות שהצעת המבקשת הייתה זולה יותר. כך, טוענת המבקשת, שלשם קבלת חוות דעת על ניסיון העבר של המשיבה, לא הסתפקה היא בגופים ששמותיהם צוינו בהצעת המבקשת (עמ' 10-11 להצעת המבקשת, נספח "ג" לתובענה) כנדרש בסע' 6(י) ו-6(יא) למכרז (עמ' 3 לנספח "ב" לתובענה), אלא פנתה ללקוחות נוספים של המבקשת, שלא נזכרו בהצעה, במטרה לאתר איזה מהם שבפיו טענת אי-שביעות רצון משירותיה.

המבקשת טוענת שהמשיבה "העלתה בחכתה", לכאורה, שלושה לקוחות לא מרוצים משירותיה: המשכן לאומנויות הבמה, מרכז ז'ראר בכר וקניון "סביונים" (נספחים "ה", "ו" ו-"ז" לתובענה). אלא, שלפי הנטען, המידע שהתקבל מגופים אלה, כפי שבא לידי ביטוי בפרוטוקול ועדת המכרזים - אינו אמת:

(אא)  המבקשת צרפה לתובענה תצהיר של מנכ"ל המשכן לאומנויות הבמה (נספח "י" לתובענה), בו נאמר שהמידע שנמסר אודות המבקשת אינו נכון, ושהוא מרוצה מעבודת המבקשת; כדבריו (סע' 4.2 לתצהיר): "המשכן לאומנויות מרוצה מאוד מעבודתה של דינמיקה".

(בב)   אשר למרכז ז'ראר בכר, שהוא מוסד שמצוי באחריות עיריית ירושלים - צרפה המבקשת לתובענה העתק הודעה בדבר הארכת תקופת ההסכם שעל-פיו היא מבצעת את העבודות (נספח "יא" לתובענה). בהקשר זה טוענת המבקשת, שאם המרכז לא היה מרוצה מעבודתה - ההסכם לא היה מוארך. המבקשת צרפה גם את הסכם ההתקשרות הרלבנטי (נספח "יב" לתובענה), בו נכתב (סע' 24(א)) שעיריית ירושלים רשאית להפסיק את עבודת המבקשת בהתראה של 30 יום " מכל סיבה שהיא ולפי שיקול דעת העירייה בלבד". עצם העובדה שהחוזה לא הופסק עד היום מעידה, אליבא דמבקשת, שמרכז ז'ראר בכר מרוצה מהשירות שהיא מספקת. המבקשת צרפה גם תמליל שיחה שקיים חוקר פרטי מטעמה עם מנהל מרכז ז'ראר בכר, וממנה עולה שביעות רצון משירותי המבקשת (נספח "יג" לתובענה);

(גג)    הגוף השלישי שנתן, כביכול, חוות דעת שלילית הוא קניון סביונים. אליבא דמבקשת, טענת המשיבה בהקשר זה מנוגדת למכתב המלצה שכתב מנהל הקניון בזמן אמת, ושצורף להצעת המבקשת (נספח "יד" לתובענה). עוד נטען בהקשר זה, שחוות הדעת השלילית שנמסרה למשיבה, כביכול, מנוגדת לדברים אחרים שאמר מנהל הקניון בתקופה הרלוונטית למנהל המבקשת בשלב מאוחר יותר, ומנוגדת לעובדה שהמבקשת הוזמנה בשנית להציע הצעות לניקיון קניונים שבבעלות אפריקה ישראל - הבעלים של קניון סביונים (נספח "טז" לתובענה), שאינו מחוייב בחובת מכרז (עובדה שמעידה על שביעות רצון מהמבקשת).

לטענת המבקשת, אף אם הייתה המשיבה מוצאת שלושה גורמים שאינם שבעי רצון משירותיה - עדיין לא היה בכך משום טעם מיוחד, המצדיק העדפת הצעת המשיב על פני ההצעה הזולה ביותר, הלוא היא הצעתה שלה.